פסק-דין בתיק ע"פ 6706-07-12

א.         בפנינו שני ערעורים שהדיון בהם אוחד על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ע. קוטון) מיום 20.5.12 בת"פ 28519-09-11 שלפיו נדון המערער בע"פ 6706-07-12 (להלן: "המערער") ל-39 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי תקופת מעצרו והיתרה: 11 חודשי מאסר על תנאי. התנאי הוא שהמערער לא יעבור תוך שלוש שנים ממועד שחרורו את אחת העבירות בגינן הורשע, או כל עבירה שיש בה יסוד של מרמה.

כמו כן, הוטל על המערער תשלום קנס בסך 100,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו, כשאת הקנס עליו לשלם ב-50 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15.1.13.

ב.         הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

            במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש המערער כעובד ארכיב באגף הרישוי והפיקוח על הבניה בעיריית חיפה.

ביום 8.5.11 הועבר המערער לתפקיד איש אחזקה בבית ספר שבקרית שמואל, תפקיד אותו מילא המערער עד להגשת כתב האישום, ולכן הוא בגדר עובד ציבור, כמשמעותו בחוק.

כתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המערער מונה 30 אישומים בגין עבירות שונות. כמתואר בגזר הדין מיוחסות למערער באישומים הראשון עד הרביעי עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד, זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, השמדת ראיה, שיבוש הליכי משפט, מרמה, והפרת אמונים.

באישומים החמישי עד השלושים מיוחסות למערער בעיקר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, אך גם קבלת נכס שהושג בעוון, וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

ג.          באשר לאישומים הראשון עד הרביעי: כמצויין לעיל, שימש המערער כעובד הארכיב באגף הרישוי והפיקוח על הבניה בעיריית חיפה, וביום 8.5.11 הועבר לתפקיד איש אחזקה בבית ספר בקרית שמואל, ולכן היה עובד ציבור.

בהתאם לאישום הראשון הגיע לידי המערער המחאה שהונפקה על-ידי העירייה, אך בוטלה. המערער השמיט את שם הקבלן עבורו היתה ההמחאה מיועדת, ושיבץ במקום זאת את שמו. בהמשך, הגיע עורך דין בשמו של המערער למחלקת השכר בעירייה ובידיו ההמחאה שזוייפה. עורך הדין דרש לקבל את כספי ההמחאה בטענה שאלה פיצויי הפיטורין של המערער. השווי הכספי של ההמחאה היה 161,467 ש"ח והאישום הראשון מייחס למערער ניסיון לקבל דבר במרמה.

באשר לאישום השני: המערער עבד מיום 1.1.08, במקביל לעבודתו בעירייה, כאיש אחזקה במשרד עורכי דין. במהלך ניקיון המשרד גנב המערער המחאות  רבות השייכות למעבידיו. על ההמחאות הטביע חותמות וזייף את חתימת עורכי הדין ובהמשך העביר את ההמחאות לגורמים שונים וקיבל עבורן כסף, וזאת בסכום של 124,724 ש"ח.

באשר לאישום השלישי: בזמן עבודתו כאיש אחזקה במשרד עורכי הדין, הגיע המערער למשרדי חברות שונות, גנב פנקסי המחאות וחותמות ו"פיזר" את ההמחאות החתומות בין נושיו.

באשר לאישום הרביעי: במהלך עבודתו של המערער בארכיב אגף הרישוי והפיקוח על הבניין בעירייה, העלים המערער תיק העוסק בצו להריסת מרפסת, וזאת מתוך כוונה להשמיד ראיה ולשבש הליך שיפוטי.

ד.         באשר לאישומים מס' 5 עד 30: בתקופה שבין סוף שנת 2010 ועד אמצע שנת 2011 נהג המערער לפנות בעצמו או באמצעות אחרים לבעלי עסקים ולאנשים פרטיים ולהציע להם הנחות בתשלומי הארנונה, למרות שהיה חסר סמכות או יכולת לעשות כן. המערער קיבל מאותם חייבי תשלום כספים שאותם שלשל לכיסו לאחר שהבטיח לבעלי החוב הנחות בארנונה. את חובות הארנונה של החייבים שילם המערער לעירייה באמצעות המחאות גנובות שזייף על שם גורמים שונים. ההמחאות שזוייפו נגנבו מן הבעלים בדרכים שונות. פעמים רבות הגיע המערער לאגף הגבייה בעירייה ושילם את החובות השונים באמצעות ההמחאות אותן זייף. בעת התשלום ביקש המערער מעובדי העירייה לכתוב עבורו את פרטי ההמחאה (למעט החתימה) כדי להסוות את הזיוף שבוצע.

ה.         לא נפרט כאן כל אחד ואחד מן האישומים בנפרד, אך נציין, כדוגמא, שבהתאם לאישום החמישי קיבל המערער במרמה סכום של 52,000 ש"ח במזומן עבור סגירת חוב ארנונה לעסק. את הסכום שלשל המערער לכיסו. בהמשך, זייף חתימה על גבי המחאות גנובות ושילם את החוב לשיעורין במחלקת הגבייה בעירייה. לאחר מכן המציא המערער לחייב קבלות על תשלום חלק מן החוב.

בהתאם לאישום השמיני, פנה אל המערער חייב ששמע שהוא "מסדר הנחות בארנונה". המערער אמר שיסדר לו הנחה וקיבל מאותו חייב 8,530 ש"ח. את הכסף שלשל המערער לכיסו. בהמשך, זייף חתימה על גבי המחאות גנובות ושילם את החוב לשיעורין במחלקת הגבייה בעירייה ולאחר מכן המציא לחייב קבלה על תשלום חוב.

בהתאם לאישום ה-14, הגיע המערער למספרה של חייב ארנונה בטענה שהגיע לבצע עיקול. המערער ביקש להעביר לו 4,000 ש"ח במזומן ואילו החייב העביר לו 2,000 ש"ח בלבד, אותם שלשל המערער לכיסו, ובהמשך זייף המחאה גנובה, ושילם באמצעותה את החוב במחלקת הגבייה של העירייה.

בהתאם לאישום ה-20, קיבל המערער סכום של 12,600 ש"ח מבעל אטליז שהיה חייב ארנונה. הסכום הועבר אליו לאחר שצד שלישי פנה אל חייב הארנונה  וזה שלח המחאה למערער, אך המערער סרב לקבלה. בהמשך, זייף המערער חתימה ופרטים על גבי המחאות גנובות ושילם את החוב במחלקת הגבייה בעירייה. לאחר מכן המציא המערער קבלה לחייב על תשלום החוב באמצעות צד שלישי.

בהתאם לאישום ה-30, פגש המערער בחייב ארנונה ששמע כי המערער יכול לסדר הנחה בארנונה. המערער זייף המחאה גנובה, באמצעותה שילם את החוב במחלקת הגבייה בעירייה. המערער העביר לחייב קבלה על תשלום החוב, תמורתה קיבל סכום של 1,400 ש"ח אותו שלשל לכיסו.

צויין בגזר הדין של בית משפט קמא כי סכומי החוב ששולמו לכאורה על ידי המערער באמצעות ההמחאות הגנובות והמזוייפות, עבור חייבי הארנונה, עלו על פי רוב על הסכומים ששולמו למערער, סכומים שאותם שלשל המערער לכיסו.